מאמרים

 

מאמרים

 

בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל/ דנה בלאנדר

המאמר בוחן את התקופה הקריטית של ראשית שנות המדינה מנקודת המבט של דעת הקהל ומעמיד נדבך אמפירי נוסף בחקר הסוציוגרפיה הישראלית. לצורך כך מנתח המאמר את סקרי דעת הקהל המוקדמים שנערכו על ידי המכון למחקר חברתי שימושי (ממח"ש) בקרב האוכלוסייה היהודית בשנים 1949-1951. המאמר מתמקד בסקרים שעסקו בסוגיות מרכזיות בעיצוב פני האומה המתגבשת: קליטת עליה ומדיניות כלכלית. המאמר בוחן את סקרי דעת הקהל המוקדמים משתי נקודות מבט : גלויה וסמויה. ברובד הגלוי נבחן תוכן המחקרים ועמדותיו של הציבור בשאלות היסוד: עליה וכלכלה. ברובד הסמוי נבחנים הסקרים מנקודת מבט ביקורתית, לפיה המתודולוגיה של סקרי דעת הקהל טומנת בחובה את התפיסות והערכים הדומיננטיים של התקופה. ניתוח זה חושף את אופן התגבשותם של קטגוריות היסוד של החברה הישראלית וגבולותיה. לאור הניתוח מציע המאמר ממד התפתחותי לתהליך בניין אומה, שעשוי לשקף גם את התפתחותה של הסוציולוגיה הישראלית.  

pdf

מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית?/ גילת בן שטרית ודניאל צ'מנסקי

בישראל יש שיעור גבוה מאוד של דיירים-בעלים, למרות היותה מדינת הגירה. שיעור גבוה זה נובע ממדיניות רציפה של סבסוד חזקת מגורים זו, שננקטה על-ידי כל ממשלות ישראל מאז הקמתה. המאמר קורא לבחון אם מדיניות דיור זו מתאימה למדינת ישראל בנסיבות הקיימות. כרקע לדיון נסקור את כלי הסבסוד השונים, שבאמצעותם ממשלות יכולות לעצב את מדיניות הדיור שלהן, ונבקר אותם, וכן נעלה מגוון נימוקים בעד ונגד מדיניות המעודדת בעלות על דיור. מדיניות הדיור של ישראל בשנות התשעים עודדה בעלות על דיור בקרב עולים, באמצעות הקצאה של משכנתות מסובסדות. מדיניות זו השיגה, מחד גיסא, שיעור חסר תקדים של בעלות על דיור בקרב עולים, אך מאידך גיסא, האופן שבו הוקצו המשכנתות לעולים יצר עליית מחירים ועיוותים בשוק הדירות. מסקנת המאמר היא שלמרות העובדה שמדיניות המעודדת בעלות על דיור מזוהה בישראל עם רעיונות סוציאליסטים, היא אינה משרתת את האינטרסים של קבוצות מעוטות הכנסה. המאמר מסתיים בקריאה לדיון בחלופות השונות למדיניות הדיור.

 pdf

הצבא בעיני החרדים: חלום, פנטזיה ויצר הרע/ נורית שטדלר

המאמר דן בתפיסות של חרדים לגבי הצבא והשירות הצבאי. הניתוח מתמקד בשלוש תפיסות של חרדים לגבי הצבא: החלום, הביקורת והפנטזיה. החלום, מדגיש את הדמות הרצויה של בן הישיבה וכולל מרכיבים אסקטיים, נזיריים ורוחניים. בחלום זה אין לַבחור החרדי מקום בזירה הצבאית, הן משום שהיא אינה מתאימה לכישוריו האינטלקטואליים והגופניים, והן משום שהוא נתפס כמגשים ממילא דגם הרואי נעלה יותר ועסוק במלחמת היצר. מנגד, עולה שיח ביקורתי המופנה כלפי האידיאל הנזירי והסמכות הדתית שיצרה אותו. בני הישיבות מביעים תסכול ואי שביעות רצון מייעודם החברתי, ממצבם הקיומי ומן הדגם הדתי שאותו הם מגשימים. ביקורת זו מלווה בכמיהה לשינוי, ובאה לידי ביטוי בפנטזיה על צבא וצבאיות. באמצעות ניתוח הפנטזיה והביקורת, אֶבחן את מה שמעסיק את בני התורה כיום ומה שמעצב את שאיפותיהם וחלומותיהם. אַראה כי בחורי הישיבות אינם מבקשים ליהפך לחילוניים ולהתמזג בתרבות הישראלית, אלא דורשים להשיב את האיזון בין הממד החומרי לממד הקדוש. הצבא מגלם דרישה זו מפני שהוא נתפס כזירה פוטנציאלית להתנסות בחופש, בהרפתקנות, בהדוניזם ובפורקן. במובן זה בחורי הישיבות מביעים כמיהה לדגם דתי שונה, שגם הוא הרואי. אך בניגוד לחלום הנזיר הלוחם, המסתגר בחיי הישיבה, הדגם הדתי החדש כולל התנסות בזירות גשמיות בכלל ובצבא בפרט. במאמר אטען כי התמודדות עם זירות של טומאה וחטא בצבא נתפסת כאקט של התחזקות דתית ויכולה ללמד על סוג חדש של הרואיות חרדית.

 

 

pdf 

דרך החול: תופעת "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים/ שרית ברזילאי

מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של היציאה לשאלה מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים. המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים, בני 15 עד 70 שנה, שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים 1998-1948. המסע הדיאכרוני בעקבות סיפורי החיים של היוצאים לשאלה חושף מעבר מגישת הנתק והקרע המוחלט, שהייתה נפוצה בסיפוריהם של היוצאים בשנות החמישים, לגישת הרצף, המציגה גבולות עמומים ופתוחים, הנפוצה יותר בסיפוריהם של היוצאים מאז שנות השישים ואילך. סיפורי החיים האישיים שנאספו במהלך המחקר אינם אידיוסינקרטיים; הם מבטאים הקשר תרבותי, מושפעים ממנו, ובו-זמנית גם מבנים אותו. מההתבוננות בתפיסת היחסים בין דתיים לחילוניים דרך סיפוריהם של היוצאים לשאלה מצטיירת מגמה של ריכוך הגבולות בין שתי החברות.

 pdf

אנשי הגבול: על מהגרי עבודה פלסטינים בעידן אוסלו/ מירב אהרון-גוטמן

בעקבות מחקר אתנוגרפי בקרב מהגרי עבודה פלסטינים תושבי הרשות הפלסטינית בישראל, אני טוענת לקיומה של מציאות דו-ערכית, שאינה באה לידי ביטוי בדיון הציבורי בשנים שלאחר החתימה על הסכם אוסלו, שנים שבמהלכן קנו להן אחיזה בתודעה הציבורית מטבעות לשון כמו "קץ הסכסוך", "שלום" ו"הסדרי קבע". המחקר שלפנינו חושף את מציאות חייהם של מהגרי העבודה הפלסטינים, מציאות שמצביעה על קיומו של "מזרח תיכון חדש" -- "מזרח תיכון של מטה". זהו מזרח תיכון שמיומם, כורך, מתיר ומסכסך בין משטרים שונים, ומאתגר את "ארגז הכלים" שמציע הדיון המקובל בכל הנוגע לזהות, לאומיות והגירת עבודה. המאמר משרטט את קוויה של תרבות גבול, תרבות שלישית, ומציג אותה כמסגרת פרשנית לתהליכים מקבילים וסותרים של הפרדה ומפגש. 

pdf 

מהו גטו? בנייה של מושג סוציולוגי/ לואיק ואקאן

למרות השימוש הנרחב שעשו במונח "גטו" כמונח תיאורי, לא הצליחו מדעי החברה להפיק ממנו מושג אנליטי איתן, ותחת זאת הסתמכו על תפיסות עממיות, שנראו מובנות מאליהן בזמנן, בחברה שביקשו לחקור. מאמר זה בונה מושג התייחסותי (relational concept) של הגטו כאמצעי בעל פני יאנוס לסגירה ופיקוח אתנו-גזעיים, אגב הסתמכות על ההיסטוריוגרפיה של הפזורה היהודית באירופה בתקופת הרנסנס, על הסוציולוגיה של החוויה האמריקאית השחורה במטרופולין הפורדיסטי (Fordist metropolis), ועל האנתרופולוגיה של מנודים אתניים (ethnic outcasts) במזרח אסיה. כך מתגלה הגטו ככלי סוציו-ארגוני המורכב מארבעה יסודות (סטיגמה, אילוץ, כליאה מרחבית וגידור מוסדי), העושה שימוש במרחב כדי ליישב שתי מטרות אנטינומיות של ניצול כלכלי ונידוי חברתי. בחינת המושג גטו מאפשרת להבהיר את ההבדלים המבניים והפונקציונאליים בין גטאות לבין התקבצויות אתניות, ולהצביע על הקרבה בינו לבין מוסדות אחרים שנועדו לכלוא קבוצות מנושלות ונחותות, כמו השמורה, מחנה הפליטים ובית-הסוהר.

 pdf

מתוך: על האש: בשר, כוח, מרחב ולאומיות בגן סאקר ביום העצמאות הישראלי / ניר אביאלי, גיליון יד מס' 1.

מתוך: על גוף סימלי וגוף פיזי ייצוגיות וחריגות בשדה המחול העממי והישראלי / דינה רוגניסקי, גיליון יג מס' 2.

מתוך: רקדנים קדומים: עקבותיו של הריקוד בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, 600-1200 לפנה"ס / בתיה שכטר, גיליון יג מס' 2.

מתוך: רקדנים קדומים: עקבותיו של הריקוד בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, 600-1200 לפנה"ס / בתיה שכטר, גיליון יג מס' 2.

מתוך: חיזיון ראווה של כוח ממסדי בצומת שבין גזע למגדר / נועה חזן, גיליון יד מס' 2.

מתוך: גלובליזציה, שייכות וקהילת מהגרי העבודה האפריקאים בתל אביב-יפו / אילן ויזל וטובי פנסטר, גיליון ח מס' 2.

מתוך: על גוף סימלי וגוף פיזי ייצוגיות וחריגות בשדה המחול העממי והישראלי / דינה רוגניסקי, גיליון יג מס' 2.

מתוך: רקדנים קדומים: עקבותיו של הריקוד בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, 600-1200 לפנה"ס / בתיה שכטר, גיליון יג מס' 2.